#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצב. האם מותר להלוות סאה בסאתים כשיש לו, והאם מותר סאה בסאתים כשיש לו במטבעות? 	"כתבו התוס' (ד""ה נעשה) שאסור להלוות סאה בסאתים כשיש לו והוה ריבית גמור. ומדברי רש""י (בד""ה רב אשי) משמע שאפילו הלואה אם יש לו בביתו מותר <sup>קכד</sup>. עוד כתבו התוס' (שם) שכשאינו נותן לו אותו מטבע עצמו שלקח אלא מין אחר דמי למקח וממכר ומותר כשיש לו <sup>קכה</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכד.  כן פירשו דברי רש""י הריטב""א וכן רבינו פרץ בשטמ""ק. אמנם המהר""ם שיף פירש היתרו של רש""י כתוס' ומוכח מזה שהבין שהתוס' רק מפרשים את רש""י וגם רש""י מודה שבדרך הלואה אסור.
<br>קכה.  משמע מלשון התוס' שכן הדין גם במטבעות גמורים וכן דעת הראב""ד שהובא ברשב""א. וכן הבינו בדבריהם הפרישה סי' קע""ג ס""ק ז' והט""ז שם ס""ק ט'. אמנם הש""ך שם ס""ק י""ד כתב שהתוס' התירו רק במטבעות שאינן טבועות דהוה כפרי. וכן דעת הרשב""א והרא""ש שמותר רק כשבעל הבית מחזיר לו בפרוטטות שאינן טבועות. וכן משמע דעת רש""י  (ד""ה רב אשי)  שהותר רק בפרוטטות.</span>"	"ב""מ מו. ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצג. תנן כל הנעשה דמים באחר כיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין. אלו פירושים נאמרו 1) בכל הנעשה דמים באחר 2) בכיון שזכה זה נתחייב זה בחליפין? 	"1) א. מטבע ב. כל הנישום דמים באחר והיינו כל המטלטלים ג. יש דמים שהם כחליפים.2) כתבו התוס' (ד""ה כל) שלרב שאמר בכליו של קונה ה""פ כיון שזכה בעל החפץ במה שנתן לו הקונה נתחייב זה הקונה באונסי חליפין דכל היכא דאיתיה דיליה הוא.וללוי דאמר בכליו של מקנה ה""פ כיון שזכה זה הקונה במה שנתן לו המוכר נתחייב המוכר ליתן לו חליפין. א""נ ללוי ה""פ כיון שזכה בעל החפץ בהנאה שקיבל הקונה ממנו מה שנתן לו נתחייב זה הקונה באונסי חליפין."	"ב""מ מו. -מו: ותוס'"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"קצד. וזאת לפנים בישראל על הגאולה ועל התמורה לקיים כל דבר. לדעת ר""ת אלו קנינים נאמרו בפסוק, ובמה הם נעשים? "	"כתבו התוס' (ד""ה גאולה) שר""ת מפרש גאולה זו מכירה, ולרבי יוחנן בכסף ולר""ל במשיכה. תמורה זו חליפין של שוה בשוה שמהני לכ""ע אפי' בפירות. לקיים כל דבר לרבות אינו שוה בשוה לרב נחמן דוקא בכלי לרב ששת אף בפירות ולרב או לוי אף במטבע. ובתוס' מו,ב (ד""ה ולרב) כתבו שלמ""ד בין פירי בין מטבע עושה חליפין 'תמורה' מרבה שחליפין של שוה בשוה אפשר לעשות במרוקא או בדבר שאינו מסוים, וללוי דאמר בכליו של מקנה שמועיל בשוה בשוה אף בכליו של קונה."	"ב""מ תוס' מו: -מז."		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	קצו. מנין שדבר תורה 1) לר' יוחנן מעות קונות 2) לריש לקיש משיכה קונה? 	"1) רש""י (מו,ב ד""ה סבר) פירש מקונה מן ההקדש שאמרה תורה ונתן הכסף וקם לו <sup>קכז</sup>.2) דכתיב וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך, דבר הנקנה מיד ליד.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קכז.  והרשב""א כתב שהר""ח והרי""ף פירשו שאם גופו של עבד עברי קונה ממונו לא כ""ש. והרשב""א פירש שמסברא קאמר, לפי שרוב הקנינים נעשים בכסף.</span>"	"ב""מ מו: - מז:"		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רא. לר' יוחנן מדאורייתא מעות קונות וחז""ל הפקיעו ותיקנו משיכה ולר""ל אליבא דרבנן משיכה מדאורייתא. כמי ההלכה ולמאי נפק""מ? "	"כתבו התוס' (מו,ב ד""ה ופירי) שרש""י פסק שהלכה כר""ל. והתוס' (מח,א ד""ה נתנה) פסקו כר' יוחנן <sup>קלה</sup>. ויש ביניהם כמה נפק""מ שהתבארו בדפים אלו:1) במילתא דלא שכיחא, כגון דמי שור בפרה או מכור לי באלו, לא גזרו רבנן ולר' יוחנן קנה, אבל לר""ל שמשיכה מפורשת בתורה, אף במילתא דלא שכיחא לא יקנו מעות.2) לענין מעילה, שבישראל לר' יוחנן מועל בנתינת דמים ולר""ל בדבר שמחוסר משיכה לא מעל עד שמשך, כמבואר בגמ' מח,א.3) לרש""י (מח,א ד""ה קאי באבל) לענין איסורא כגון אם נתן מעות ולא משך והמוכר קידש בו את האשה, לר' יוחנן הוו קידושין דמדאורייתא קנייה ודידיה הוא ולר""ל לא הוו קידושין.4) לרש""י (מז,ב ד""ה כך) אם נתן מעות ולא משך והחפץ נשרף, לר' יוחנן אין הלוקח יכול לחזור <sup>קלו</sup>, ולר""ל ודאי שיכול לחזור שהרי לא היה קנין כלל.5) לר""ל גוי קונה בכסף. לר' יוחנן כתבו התוס' (ד""ה נתנה) בשם ר""ת שקונה במשיכה. אמנם בשם רבינו חיים כתבו דאפשר שגם לר' יוחנן גוי קונה בכסף, ולא ידרוש כמאן דדריש בבכורות לעמיתך בכסף ולגוי במשיכה אלא ידרוש לעמיתך אתה מחזיר אונאה ולא לגוי.6) לר' יוחנן שכסף קונה בִיחד כלי להלואתו ולעשקו מתחייב בכפירתו קרבן שבועה. ולר""ל שמשיכה קונה מתחייב רק אם נטלו וחזר והפקידו כמבואר בגמ' מח,א.7) אם היתה עליית לוקח מושכרת למוכר ונתן מעות, לר""י אינו יכול לחזור מהמקח ולר""ל יכול כמבואר בגמ' מט,ב.8) [עוד יש נפק""מ לענין המעות כמש""כ התוס' לעיל מג,א ד""ה מאי איריא באה""ד וז""ל, ועוד י""ל דלר' יוחנן ולרב הונא דאית להו דבר תורה מעות קונות לא הפקיעו כח שיש לו למוכר במעותשיכול להשתמש בהם כיון שקונות מה""ת והוי שואל עלייהו ולא מצי א""ל נשרפו מעותיך בעליה, אבל לר""ל ודאי כיון שמעות אינן קונות אסור להשתמש במעות ולא הוי שואל עלייהו].<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלה.  וכן פסקו הרשב""א והרא""ש. שבהתייקר אין בו משום מחוסרי 
<br>קלו.  ראה הערה קכח. אמנה גם לר' יוחנן.</span>"	"ב""מ מו: -מט: ותוס'"		
